למה בכלל בכלזאת קומדיה דל-ארטה?קודם כל משום שהכתיבהלדמויות מוכרות וידיעות כמו ארלקינו, או פנטלון ודוטרה, מציבה אתגר רציני לכותב.האהבות, השנאות, יחסי גברים נשים, הבדלי המעמדות, מאבק המינים, כל אותם דבריםאנושיים כל-כך מבצבצים גם מבעד למעטה העלילה המסובכת, התככים, המזימות והרצוןלשעשע. מתחת לכיסוי הצחוק, ההמצאות הבימתיות, הוירטואוזיות של הדמויות, המוסיקהוהשירים, קיימת גם בקומדיה דל-ארטה הצצה לחיינו האמיתיים ולעצב הגדול המלווהאותנו.
ב"אדונןשל שתי משרתות" ניסיתי לשמור על האיפיון המסורתי של הגיבורים וגם לקרוץלזמננו הנוכחי. הייחוד במחזה זה הוא השימוש בלהקת המנגנים ובזמרת, כלומר במוסיקהושירים כדי לקדם את העלילה. מעין מקהלה יוונית, רק הרבה פחות כבדה ורצינית. להקה המפרשת,מעירה את הערותיה, מסכמת מצבים ועוזרת לגיבורים להבין את המתרחש. אבל בסופו של דברנועדה הקומדיה כדי להצחיק.
